סבא וסבתא בעידן החדש: איך בונים קשר טוב בין הדורות ושומרים על גבולות
סבים וסבתות הם עוגן חשוב לילדים ועזרה גדולה להורים, אבל הקשר דורש גם תיאום. כך יוצרים שיתוף פעולה בריא בין שלושה דורות.
בישראל, יותר מבמדינות רבות אחרות, סבים וסבתות הם חלק מרכזי מחיי המשפחה. הם אוספים מהגן, מארחים בארוחות שישי, נותנים יד בחופשות ומשמשים לא פעם רשת ביטחון של ממש להורים העובדים. עבור הנכדים, הקשר עם הסבים הוא מקור לאהבה ללא תנאים, לסיפורים מהעבר ולתחושת שייכות. אבל הקשר הזה, יפה ככל שיהיה, מחייב גם תיאום. הבדלים בתפיסות החינוך, ציפיות שלא נאמרו בקול ועומס על הסבים עלולים ליצור מתחים. במאמר הזה נבחן איך בונים קשר בריא ומיטיב בין שלושת הדורות.
מה הסבים נותנים לנכדים
לסבים ולסבתות יש מקום ייחודי בחיי הילדים. הם לרוב פנויים יותר מההורים, סבלניים יותר, ואין עליהם האחריות היומיומית של חינוך ומשמעת. זה מאפשר להם להיות פשוט נוכחים: לשחק, לספר, לבשל יחד, ללמד משהו שהם יודעים.
הקשר עם הסבים מחבר את הילדים לסיפור המשפחתי. דרך הסיפורים על העלייה לארץ, על הילדות בשכונה אחרת או על המקצועות של פעם, הילדים מבינים מאיפה הם באים. מחקרים בתחום מצביעים על כך שקשר קרוב עם סבים קשור לתחושת ביטחון ולחוסן רגשי אצל ילדים.
ההורים הם אלה שמחליטים
העיקרון הבסיסי לקשר בריא הוא שההורים הם הסמכות החינוכית העיקרית. גם כשהסבים מגדלים את הנכדים חלק ניכר מהשבוע, ההחלטות המהותיות, כמו תזונה, זמני מסך, שעות שינה וכללי התנהגות, שייכות להורים. סבים רבים מבינים זאת היטב, אבל לפעמים קשה להם לראות את ילדיהם מגדלים נכדים בדרך שונה מזו שבה הם גידלו אותם.
מהצד של ההורים, חשוב להכיר בכך שהסבים מביאים ניסיון רב ואהבה גדולה, ושלא כל הבדל בגישה הוא בעיה. אם הסבתא מרשה שוקולד אחרי ארוחת הצהריים פעם בשבוע, אולי זה בסדר. כדאי להבחין בין נושאים עקרוניים, שבהם חשוב להתעקש, לבין הבדלים קטנים שאפשר לוותר עליהם.
לדבר בגלוי על ציפיות
רבים מהמתחים בין הדורות נובעים מציפיות שלא נאמרו. ההורים מצפים שהסבים יהיו זמינים בכל יום שלישי, הסבים מרגישים שמנצלים אותם. הסבתא מצפה להזמנה לכל אירוע, ההורים רוצים יותר פרטיות. שיחה פתוחה ומכבדת יכולה למנוע הרבה עלבונות.
כדאי לשבת יחד, רצוי לא בזמן מתח, ולדבר על מה כל צד צריך ויכול. שאלות כמו כמה ימים בשבוע הסבים רוצים ויכולים לעזור, אילו כללים חשובים להורים במיוחד, ואיך מתמודדים עם מצבים לא צפויים. כשההסכמות ברורות, קל יותר לכבד אותן.
לא לנצל את הנדיבות
סבים רבים נותנים מעצמם בלי חשבון, אבל גם להם יש גבולות. עם הגיל עולים אתגרים בריאותיים, העייפות גדלה, ולפעמים יש להם רצונות משלהם: טיול לחוץ לארץ, חוג חדש או פשוט זמן שקט. חשוב שההורים יהיו קשובים לכך ולא יראו בעזרה של הסבים דבר מובן מאליו.
הנה כמה דרכים להראות הערכה ולשמור על איזון:
- לשאול מראש ולא להניח שהסבים זמינים.
- להודות באופן מפורש על העזרה, גם על דברים קטנים.
- לאפשר להם לסרב בלי רגשות אשם.
- לדאוג לגיבוי כשהם עייפים או חולים.
- להזמין אותם גם לאירועים שבהם הם לא נדרשים לעזור, אלא פשוט ליהנות.
קשר מרחוק
לא כל המשפחות זוכות לגור קרוב. יש סבים שגרים בצד השני של הארץ, ויש כאלה שגרים בחוץ לארץ. גם במצב כזה אפשר לשמור על קשר חם. שיחות וידאו קבועות, למשל קריאת סיפור לפני השינה דרך המסך, הן דרך נפלאה לשמור על נוכחות.
אפשר גם לשלוח ציורים ומכתבים, לשתף תמונות מהשגרה ולתכנן ביקורים ארוכים בחופשות. יש סבים שפותחים עם הנכדים פרויקט משותף מרחוק, כמו אלבום משפחתי או ספר מתכונים, שממשיך לאורך חודשים ויוצר חוויה משותפת.
כשיש מחלוקות
גם במשפחות האוהבות ביותר יש מחלוקות. כשהן מתעוררות, חשוב לא לנהל אותן מול הילדים. ילדים שמרגישים שאהבתם לסבים מעוררת כעס אצל ההורים, או להיפך, נקלעים לקונפליקט נאמנויות קשה. את השיחות הקשות כדאי לנהל בפרטיות.
כשמדובר בהורי אחד מבני הזוג, לעיתים קרובות עדיף שבן הזוג שהוא בנם או בתם יוביל את השיחה. זה מפחית את הסיכוי לפגיעה ולהאשמות. ואם המתחים מתמשכים ופוגעים במשפחה, ייעוץ משפחתי יכול לעזור לכל הצדדים להבין זה את זה.
לבנות מסורות משותפות
אחת הדרכים היפות לחזק את הקשר בין הדורות היא יצירת מסורות. ארוחת שישי קבועה, בישול עוגה משפחתית לקראת החגים, טיול שנתי עם הסבים או ערב סרט חודשי. מסורות כאלה יוצרות זיכרונות ונותנות לכל בני המשפחה משהו לחכות לו.
גם תיעוד הוא מתנה: להקליט את הסבים מספרים סיפורים מילדותם, לאסוף מתכונים משפחתיים או לבנות יחד עץ משפחה. כשהנכדים יגדלו, האוצר הזה יהיה בעל ערך עצום.
חשוב לזכור גם את הצד ההפוך: ככל שהסבים מתבגרים, ייתכן שיגיע שלב שבו הם יזדקקו לעזרה מהילדים ומהנכדים. שיתוף הנכדים בדאגה לסבים, בביקורים, בעזרה בקניות או בהסבר על טלפון חכם, מלמד אותם ערכים של כבוד הדדי ונתינה. הקשר הופך כך לדו כיווני, ושני הדורות מרגישים שיש להם מה לתת זה לזה, ולא רק לקבל.
לסיכום, הקשר בין סבים, הורים ונכדים הוא אחד המשאבים החשובים של המשפחה הישראלית. כדי שיהיה מיטיב לכולם, הוא צריך לכלול הערכה הדדית, גבולות ברורים, שיחה פתוחה על ציפיות ורגישות לצרכים של כל דור. כשכל זה קיים, הילדים זוכים לעוד מעגל של אהבה שילווה אותם כל החיים.